שו"ת

האם מותר להשתמש בקונדום כאמצעי מניעה?

הכתבה הובאה מאתר “כיפה”

מאמר שפורסם בכתב העת של רבני צהר מכיל היתר להשתמש בקונדום כאמצעי אפשרי למניעת היריון.

הרב שאול דוד בוצ’קו, כותב המאמר, הסביר כי “עלינו לדעת ששימוש בקונדום גם הוא אפשרות רלוונטית, אף כאשר אין סכנה לאישה אם תיכנס להיריון”

ראש ישיבת ההסדר בכוכב יעקב, הרב שאול דוד בוצ’קו, פרסם מאמר בכתב העת של רבני צהר, המתיר להשתמש בקונדום כאמצעי לגיטימי למניעת היריון.

מדובר בהיתר תקדימי ופורץ דרך, שכן עד היום רבנים נמנעו מלהתיר את השימוש בקונדום באופן גורף, מלבד במקרים פרטניים מאוד. למעשה, לראשונה הותר אמצעי מניעה המוטל על הגבר ולא על האישה.

במאמר נכתב כי אמנם השימוש בקונדום אינו האפשרות העדיפה: “השימוש בהורמונים הוא אמצעי המניעה המצוי בעדיפות הלכתית ראשונה, שכן במצב זה הביאה נעשית כדרך כל הארץ; עדיפות שנייה ישנה להתקן תוך-רחמי; עדיפות שלישית לדיאפרגמה; ורק אחריה מוצע להשתמש בקונדום… “עלינו לדעת ששימוש בקונדום גם הוא אפשרות רלוונטית אף כאשר אין סכנה לאישה אם תיכנס להיריון”.

בסיכום המאמר כתב הרב בוצ’קו כי “אף שלכתחילה אם אחד מן האמצעים האחרים מתאים לאישה, הרי זה עדיף מאשר להשתמש בקונדום –  משום כבודם של חבל גדול מהפוסקים האוסרים אותו… אם הדרכים האחרות אינן מתאימות לאישה, נראה לי שיש להתיר שימוש בקונדום אף כשחיי האישה לא יהיו בסכנה אם תכנס להיריון”. 

(עד כאן המאמר מאתר כיפה)


רוב הפוסקים בדורות האחרונים אסרו על שימוש בקונדום אלא במקרים של פיקוח נפש כמו במצב של בעיה רפואית שאסור לאישה להכנס להריון. יש מדרג הלכתי לגבי סוג אמצעי המניעה שהוא יותר טוב מבחינה הלכתית לעומת סוגים אחרים. במקום האחרון נמצא קונדום.

יש הבדל אם הבעל מקיים יחסים לטובת הנאתו בלבד או לחיזוק הקשר הזוגי. במסכת נדרים דף כ ע”ב, חז”ל קבעו שיש סוגי יחסים שהם פסולים והם נקראים בני אסנ”ת משגע”ח. אחת הכוונות שם נקרא: בני שכרות. הכוונה היא לאדם שיכור שבא על אשתו בלי כוונה ראויה כיון שיש לו תאווה. רש”י מפרש על זה כך: “בני שכרות. שמשמש בשכרות דביאתו לאו ביאה גמורה אלא כביאת זנות היא שאין מתכוון אלא לבעול בעלמא”. הכוונה היא כך: האדם בא על אשתו החוקית כשהיא מותרת ואף על פי כן ביאתו פסולה כי כוונתו היא לתאווה בלי לחשוב על אשתו.

ע”י קונדום הדבר דומה לאדם שרוצה למנוע הריון . מותר לקיים יחסים באופנים שונים, לאו דווקא ע”י חדירה (עיין תוספות ל”ב ב ד”ה ולא כמעשה ער ורמב”ם רמב”ם פרק כ”א מהלכות איסורי ביאה ה”ט) יש איסור ביחסים אם הם למטרת מניעת הריוןן, כיון שזה היה מעשה ער ואונן ועל זה הם נענשו על ידי שמנעו הריון בדרך של משגל נסוג. כך פירש רש”י את עונשם. רע בעיני ה’ – כרעתו של אונן משחית זרעו, שנאמר באונן (פסוק י) וימת גם אותו, כמיתתו של ער מיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה:” וכך גם פירשו רשב”ם, רד”ק ועוד.

(עדין אין היתר הלכתי להתיר שימוש במאמר זה – החכם ישאל את רבו לפי בעיה רפואית וצרכיו האישיים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *